חדרי פלאות

זמן להרהר , זמן לעצמי |

פעם במאה ה-16, הרבה לפני היות המוזיאון, היו חדרי פלאות. חללים רחבי ידיים בהם נאספו פריטים אפופי קסם. בעל החדר, האמיד מן הסתם, קיבצם מתוך סקרנות והתרוממות רוח. מיקרוקוסמוס של העולם כולו. גיבוב של פריטים המוצגים ללא כל שיטת סיווג קטגורי שאוצר מלומד ובר סמכא בחר.

דומיניקו רמס, "חדר פלאות" , 1690

פעם במאה ה-16, הרבה לפני היות המוזיאון, היו חדרי פלאות. חללים רחבי ידיים בהם נאספו פריטים אפופי קסם. בעל החדר, האמיד מן הסתם, קיבצם מתוך סקרנות והתרוממות רוח. תרשימי מפות מצהיבים, פוחלצים, מאובנים ומינרלים נדירים. מכשירים מדעיים, שכיות חמדה, צדפים ומחרוזות עתיקות לצד יצירות אמנות מקוריות ומזויפות. מיקרוקוסמוס של העולם כולו. גיבוב של פריטים המוצגים ללא כל שיטת סיווג קטגורי שאוצר מלומד ובר סמכא בחר. ככה, סתם אוסף בלתי מחייב – אוסף של פלאות .

הבלוג הזה הוא חדר הפלאות שלי. בזמן האחרון לא היה לי כל כך הרבה זמן לפלאות, אבל חזרתי ולא בידיים ריקות. הבאתי איתי: שני ציורים, שני איורים ושני צדפים.

שני ציורים של אביגדור אריכא

המטריה האדומה
אביגדור אריכא, "המטריה האדומה", 1973
אריכא, "עגבניות בצנצנת  וקרש חיתוך", 1998

בגלל הכנות ועוצמות הרגש. בגלל השקט הפואטי שמשיכות המכחול סוערות בו כל כך. (כמו החיים עצמם לא?) בגלל האור שמבהיק החוצה מתוך הבד עצמו. בגלל שאריכא, הנער, נפגש עם האלימות ועם המוות במחנה עבודה במלחמת העולם השנייה. שם קיבל מקלגס מחברת וצייר למרות הכל. ציירים שנאחזים ככה בעבודתם יציירו רק אמת. בגלל שאריכא מוצא בפיסות של שיגרה המון יופי שראוי להיקרא אמנות.

שני איורים של דוד פולונסקי

איור לשירה של מרים ילן שטקליס : "מיכאל"
דוד פולונסקי, איור לשירה של מרים ילן שטקליס : "מיכאל"

בגלל ריצפת השומשום של חדר המדרגות. בגלל הילדה והאפרוח שכל כך מחכים למיכאל. בגלל הסינר שקצת התקמט. בגלל שהכל מתנקז לשתי כפות הרגלים שעל המעקה ולראש המציץ על סף בכי. ובגלל שככה זה בחיים: לפעמים מיכאל מגיע ולפעמים לא. אני נשארתי ילדותית משהו ותמיד מצפה לבואו.

חתול שבוהק בדשא עגול וגדול ולבן. עשב המתפזר כקרני אור. חרקים וחרקים גדולים שנמשכים לאור
דוד פולונסקי, איור לספר "לילה בלי ירח" מאת שירה גפן ואתגר קרת

בגלל החתול ש"בוהק בדשא עגול וגדול ולבן", אותו פגשה זוהר במסע חיפושיה אחר הירח. בגלל העשב המתפזר כקרני אור. בגלל מבטם המהוסס של החרקים שנמשכים לחתול / לאורו של ירח. בגלל שהאיור שוזר מסתורין, אולי מעט אימה עם הומור של חתול  ירח מתמתח. בגלל מצע הכסף שעליו מודפס האיור. בעצם, במחשבה שנייה, אכניס את הספר כולו כי הוא נוגע בבדידות ואיוריו של פולנסקי מזהירים בו, תרתי משמע.

ושני צדפים

שני צדפים בגוונים עדינים, אותם הייתה זהבה גרציאני, בעלת הבלוג "גולדן טיימס" הייתה שומרת לו היה לה חדר פלאות

בגלל שאני שומרת אותם בקופסת תכשיטים מקרטון מהוה כבר שני עשורים. בגלל שהם מארץ רחוקה. בגלל שכשהחלטתי לשמור אותם הוקסמתי מנפלאות הטבע. חשבתי שהטבע הוא האמן הכי דגול וככה אני חושבת גם היום.

 

פוסטים נוספים

‫7 תגובות

  1. עדן

    מהמם אימוש אהבתי מאוד את הכתיבה ❤

    1. זהבה

      תודה רבה , הכי כיף כשאת אוהבת 🥰

  2. אפרת

    זהבה יקירה, את פלא וכל הפוסטים שלך הם פלא. תודה על זה

    1. זהבה

      תודה אפרת, הסמקתי מאוד מאוד 🙏

  3. רחל היימן

    תמיד נהדר לקבל את המתנות שלך, תודה!

  4. אסתר

    כייף לקרוא , תודה זהבי 3>

    1. זהבה

      תודה , איזה כיף שמצאת זמן לקרוא 🧡

תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *