גינת הבר של סבתא איה

זמן איכות |

איך מטפחים גינה? ראשית ולפני הכל לתת לטבע את החופש להיות: כשהרוח מפזרת זרעים של פרח לצד השני של הגינה והם נוחתים לרגלי עץ המקדמיה לקבל אותם שם בברכה. לטבע יש סדר משלו. לקבל באופן עקרוני את כל השתילים שלא זרעת במאור פנים כי הם אורחים בגינה. לתת לכל צמח לסיים את מחזור חייו כפי שהטבע קבע. קצת לעשב קצת להשקות. קצת לדלל, קצת לפזר זרעים לשנה הבאה.

 

כשנסעתי לפגוש את סבתא איה התרגשתי כאחד הילדים מהסיפור "הענק וגנו". כאלו אני עומדת לפגוש גן מרהיב שלא ראיתי כמותו. ואכן גינת הבר של איה שטרן מרהיבה בכנותה, בקשר של האדם לאדמתו, בצמיחה לצד הטבע ולא במקומו.

איה שטרן

סיפור חייה של איה שטרן הוא סיפור הארץ. איה היא סבתא רבת עשייה ופעלים. יוצרת, מסתובבת בחצרות ובמגרשים נטושים ומעניקה חיים לחפצים ישנים. מטפחת גינה. ("ולא רק מטפלת" ככה היא אמרה) ואיך מטפחים גינה? ראשית ולפני הכל לתת לטבע את החופש להיות: כשהרוח מפזרת זרעים של פרח לצד השני של הגינה והם נוחתים לרגלי עץ המקדמיה לקבל אותם שם בברכה. לטבע יש סדר משלו. לקבל באופן עקרוני את כל השתילים שלא זרעת במאור פנים כי הם אורחים בגינה. לתת לכל צמח לסיים את מחזור חייו כפי שהטבע קבע. לא לקטוף את הפרי אלא לאסוף אותו מן האדמה. קצת לעשב קצת להשקות. קצת לדלל, קצת לפזר זרעים לשנה הבאה.

לטפח זה כשעוברים דירה ארבע פעמים, להוציא בעדינות את כל הבצלים ולהעביר אותם יחד אתך. משתלה זה לא בדיוק המקום של מטפחי גינה. זרעים אוספים בטבע בסביבה הקרובה טומנים באדמה ומלווים את הצמיחה מראשיתה.

סל אגוזי מקדמיה מגינת הבר של סבתא איה.

הגן מתגמל את איה ופורח במלוא הדרו כל עונה ועונה. עץ התות קטן ונמוך אבל פירותיו ענקיים במיוחד. סוכת הגפן משתרגת. עץ המקדמיה משליך המון אגוזים לאדמה. איה אוספת וקולה. אחר כך על גזע עץ ייעודי מכה בדיוק על טבורו של הפרי ומפצחת את הקליפה.

שתילי סלנובה בגינה

הכל "מגדל את עצמו לבד": תורמוס כחול, פרגים, תשעה אירוסים שגדלים בעציץ  כי איה "לא נותנת להם לטייל". חסה עדינה, מנגולד, בוקצ'וי , תרד, חוטמית, בזיליקום, קישואים, קולורבי בשני צבעים. פטרוזיליה בכל מקום. גזר ועגבניות. דלועים מאפריקה מהם איה מפסלת ציפורים באהבה. פרחי כובע הנזיר מקדמים אותך כשטיח של כבוד בכתום- ירוק שנפרש לכבוד הבאים לגינה.

ביקשתי ללכת בשבילי הקשר המיוחד הזה

איה היא ילידת קיבוץ גת שבנגב המערבי. ערב מלחמת הקוממיות כשאיה הייתה בת חמש, נאלצה יחד עם שאר הילדים להתפנות מהקיבוץ. כדי שיישאר לאיה טעם טוב וזיכרון מנחם אפתה לכבודה אמה עוגה מיוחדת במינה: ראש של כרובית מהערוגה עטוף בפירורי לחם וקצת סוכר. בסרפנד אל חרפ לשם פונתה, זכרה איה את טעם העוגה שנה שלמה.

בנעוריה, התקיים בארץ מבצע: משלוח גלויות של דרישת שלום מהמולדת לגולה. בכל גלויה ברכה ופרחי בר מיובשים. (אז הרקפות והכלניות עדיין לא היו מוגנות) הוכרזה תחרות: מי יצליח לשלוח הכי הרבה גלויות? איה, ששלחה אלפי ברכות זכתה. אז גם עבדה בקטיף סייפנים בשדה הפתוח. לדבריה, תנועת הקטיף ממלאת את הלב.

בבגרותה הקימה את חממות הוורדים בקיבוץ גבעת חיים מאוחד.

בכל שבילי חייה סבתא איה תמיד מחוברת לאדמה. בעיני היא אכן ענקית וגינתה מופלאה.

 

 

צילום: שרון הורוביץ

פוסטים נוספים

‫12 תגובות

  1. גליה

    פשוט נפלא! בכמה רגישות ועדינות תיארת את איה. והתמונות מוסיפות עוד עומק לכל מילה ומילה.
    תודה רבה!

    1. זהבה

      אשרייך שזכית לאמא שכזו . כל כך מיוחדת

      1. עינת

        זהבה,
        איזו אישה מיוחדת!
        איזו גינה מופלאה
        כמה אוצרות קסומים
        ו… כתיבתך כרגיל נהדרת וכיף להתרפק על תיאורייך!!
        תודה

        1. זהבה

          תודה לנאמנה בקוראות.🙂

  2. ענת

    הכל פה נהדר זהבה. וכל כך מתבקש בימים אלה. תודה

    1. זהבה

      תודה ענת ובאמת הגינה נהדרת בעצם זה גן

  3. היי

    היי חברתי .בת כיתתי מגת. נהניתי לראות את מעשה ידיך להתפאר .אשת חייל מי ימצא!
    אישה נאורה .בעלת משפחה רחבה מקסימה ומאושרת.
    מאחלת לך שתמשיכי לצעוד בשביל חייך היפים
    עם המון בריאות אושר ונחת ותמיד ביחד.
    המשך עשייה באושר והנאה מירבית בכל אשר
    טוב לך.
    אוהבת ומעריכה המון רחל אלטמן.

  4. Ronen Harari

    נהדר

  5. בטי

    כשקראתי על הדלועים, מהם איה מפסלת ציפורים… נזכרתי בילדותנו 🙂
    גם את אהבת לצייר על דלועים ולהכין מהם מגוון של דברים קסומים…
    שבת שלום בת דודתי היקרה 💖

    1. זהבה

      נכון נזכרתי גם. יש דברים שלפעמים שוכחים קצת. תודה על ההתמדה🧡 זה לא מובן מאליו

  6. מירה נדב

    זהבל'ה
    איזה עין יש לך ואיזה לב לראות את כל הפרטים הקטנים, והכישרון הגדול להעלות אותם על הכתב ברגישות ואהבה. גם לי יש גינת בר (בהשפעת מאיר שלו..)

    1. זהבה

      יודעת, בגלל זה רציתי שתקראי…

תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *