מעמדי ציפייה לכבוד השנה החדשה

לקראת ראש השנה, אני מתעטפת ברגעים של ציפייה. זו לא רשימת יעדים או הספקים. (ואני הכי מכוונת מטרה) אלא אתנחתא שקטה. כאילו שהשנה החדשה עומדת להיכנס מבעד לחלון ואיתה רוך ותיקווה. עבורי הציפייה הזו היא סוג של תפילה צנועה.

לא מעט יוצרים תיארו חלונות פתוחים לנוף לרווחה. מעטים הצליחו לתפוס את אותו רגע חמקמק שבו הצפייה הופכת לציפייה. שתי מילים שחולקות אותו שורש צ.פ.ה שהן, למעשה, השאלה האחת של השנייה.

חלונו של פרדריך (Caspar Friedrich)

הצייר הרומנטיקן, פרדריך, שחי בתחילת המאה ה-19 תאר במרבית ציוריו מעמדי צפייה. מעמדים נעדרי גיבורים, נרטיב או תנועה. בתוך מרחבים חמורים וסגפניים מעמיד פרדריך את האדם אל מול הקוסמוס. לא דרך דת, פילוסופיה, או תובנה. אלא מעצם חשיפתו אל הלא נודע.

מחלון הסטודיו שבדרזדן מביטה אישה. שעונה מעט על צידה השמאלי. זאת בניגוד למרחב הסימטרי הנוקשה בו היא נתונה. אין פרטים על דמותה הנראית מגבה, על הנוף שנגלה לעיניה או על הסביבה. מעט רמזים במסרקיה שלשערה, בצווארון השמלה או בבקבוקי המשקה שעל אדן החלון המוארים ברכות פיוטית. החלון מעלה ממדים הפוכים: פנים (בית ונפש) וחוץ. סגור ופתוח. קרוב ורחוק. האישה עומדת על הסף ומצפה. לא בחוץ אבל כבר לא לגמרי בפנים. תרני האניות המבצבצים בנוף, מרמזים על תפיסת החיים כמסע.

בסירה המפליגה לעבר האופק שטים איש ואישה. אוחזים ידיים וצופים לעבר הלא-נודע. הים רחב ואינסופי. הטבע, הוא המקום בו פוגש האדם את אלוהיו. רגעי ההשתנות בנוף המרוחק: זריחה/ שקיעה, אור/חושך הם המקומות המועדפים למפגש. היעד מעורפל: צריחי כנסיות גותיות מסומנים בנוף. יד אדם אינה מנווטת את הסירה. מפרשיה מתוחים והיא נישאת ברוח. החיים, לשיטתו של פרדריך, הם מסע.

חלונו של מנזל (Adolph Von Menzel)

מנזל מצייר חלון במרחב בורגני נינוח. המרחב המאוכלס משקף את התעניינותו של מנזל באדם, בחפציו בדרך שבה הוא מארגן את עולמו והופך אותו לאינטימי. המראה בה נראים פרטים נוספים מהחדר מעמיקה את היכרותנו עם יושביו. מה הופך את המעמד, בעיני, למעמד של ציפייה? אולי זו הרוח הנושבת שהופכת את החלון לכעין מפרש. אולי כתם האור שעל הקיר הוורדרד כמטפורה לאור שבחוץ. אולי האור "המסונן" הבוקע מהחלון. אור מתורבת שלא משתלט על המרחב. אולי הכיסא הריק שניצב ליד החלון ומרמז על שיגרת צפייה. אולי דווקא ההעדר- חסרונו של בעל המרחב, שמטעין את הרגע בהלמות הלב והופכו לציפייה.

מצפה לך תש"פ שתהיי שנה טובה, במובן הכי פשוט של המילה