עשבים של קיץ על השולחן

אחרי שהאביב אמר את דברו ושטף את העיניים בשלל צבעיו הגיע זמן קיץ. יותר לאט, יותר קשוב כמעט בלי צבע. בתוך השקט הזה אני הכי אוהבת לשהות. להשתהות מדקויות הגוונים הנעים בין אוקר בהיר לצהוב חיוור ומעושר הצורות שצניעות הצבע חושפת. אני יודעת שהטרנד הבא בעיצוב הוא עידן העודפות בניחוח בארוקי. עומס של צבעים, חומרים, מרקמים וסלסולים -מוחצן לעייפה. אשמח להשתעשע בו גם, אבל במהות שלי אני מעדיפה את הדיוק של המינימליזם. אז החלטתי לעשות למונוכרום של הקיץ (מונו -אחד כרום- צבע. ציור בצבע אחד על גווניו השונים) כבוד.

יצאתי לחצר מאחורי הבית (זו בלי דשא, זו שלא רואים…) ושם חיכה לי מגוון לא יאמן של סוגים – באמת עושר. קטפתי, הכנסתי לבקבוקים חומים מהערימה של "להחזיר לסופר" ועוד בקבוקי זכוכית ששמרתי עוד מעידן החתונות של הבנות. תגברתי קצת עם עשבים מצדי הדרכים. למפת שולחן קניתי בד פשתן שמנת וכמה שיותר מקומט יותר טוב. ממנו גזרתי את המפיות. לא צריך לדעת לתפור, דווקא כשפורמים את השוליים זה הכי יפה. הנחתי סכו"ם מוזהב ופמוטי זהב כדי להצהיר: למי יש פה יותר כבוד!

על כל צלחת הנחתי קופסת קרטון קטנה עם עוגיית מקרון צהובה. גם קינוח וגם פתק הושבה. צירפתי קובץ להורדה של פריסת הקופסה ופתקי ההושבה. רצוי להדפיס על נייר עבה 300 גרם. לגזור את הפריסה, לקפל לפי הסימן ולהדביק. למטיבי לכת ועין: ליפפתי קצת חוטי רקמה בגוונים מתאימים סביב חלק מהבקבוקים והעשבים. אבל באמת שלא חייב.

מה שטוב בעשבים זה שאפשר להכין את הכל מראש ובנחת. לאו דווקא ביום שבאים האורחים וצריך להכין את כל האוכל מן הסתם. פתאום הרגשתי שלא נכון לעשות הכללות וחיפשתי במגדיר קצת משמות העשבים אז הרי הם לפניכם: שיבולת שועל, עבקנה שכיח, דו-מוץ מעורק, אמיתה קיצית, דוחן קיפח, בר גביע חלק שהתייבש לו וחפורית מצויה.

ת'אמת בני הבית לא ממש הבינו את כל שירת העשבים הזו ומזל שיש לי בלוג שאני יכולה לשתף. אז בואו נרים כוסית לקיץ, שלא יגמר לעולם!

צילום: זהבה גרציאני